חגי צחור

לא צריך לדעת מה רוצים כדי להגיע.

הרבה מהאנשים שיושבים מולי בפעם הראשונה יודעים רק שמשהו צריך להשתנות. הם עוד לא יודעים מה, וגם לא בטוחים שזה קשור לשימוש. מכאן אפשר להתחיל.

להגיע לפגישה זה צעד לא פשוט, ואני מרגיש המון הערכה והתפעלות כלפי מי שעושה אותו. אני מבין היטב, ומכבד, את זה שהשימוש עזר, ואולי עדיין עוזר, בהרבה דרכים. אין בי טיפה של שיפוטיות או ביקורת. אהיה איתך בשימוש ובהחלמה, ללא תנאי.

המטרה של הטיפול היא המטרה שלך, ואני לא מחליט אותה במקומך. היא יכולה להיות הינזרות, הפחתה, צמצום נזקים, או רק להבין מה המקום של השימוש בחיים שלך. אני מכבד כל אחת מהן, ועל כל אחת אפשר לעבוד.

אני מטפל בהתמכרויות לחומרים (סמים ואלכוהול) ובהתמכרויות התנהגותיות: מין, פורנוגרפיה והימורים. יש לי ניסיון רב גם בתחלואה כפולה, כלומר כשלצד השימוש יש התמודדות נפשית או הפרעת אישיות. אפשר לדבר כאן על הכול, גם על מה שקשה לומר בקול.

מי שמגיע נמצא בדרך כלל באחד משני מקומות.

• בתוך שימוש פעיל

  יש אנשים שכבר יודעים שהם רוצים להפסיק. יש אנשים שיודעים שיש בעיה, אבל עוד לא בטוחים שהם רוצים להפסיק, או שצריך. גם אלה וגם אלה במקום הנכון.

• אחרי שלב הגמילה הראשוני

  הגמילה היא התחלה. אחריה באה העבודה שמחזיקה לאורך זמן: לשמור על ההחלמה, למנוע הישנות, לגעת בגורמים שהביאו להתמכרות, ולבנות חיים ששווה לחיות אותם, שיש בהם מקום להתפתח ולצמוח בכל התחומים.

הפגישה הראשונה

הפגישה הראשונה היא פגישת אבחון וייעוץ מקיפה, אבל לפני הכול היא היכרות. אני רוצה להכיר אותך: מה הביא אותך דווקא עכשיו, מה עבר עליך עד היום, ומי נמצא סביבך. יחד נבין מה המטרות שלך לתהליך, ואעזור לך לדייק אותן.

אחר כך אציג את מתווה הטיפול שנראה לי המתאים לך ביותר: באיזו תדירות ניפגש, האם כדאי לשלב ליווי פסיכיאטרי ותרופתי, לגמילה או למטרה אחרת, והאם להוסיף במקביל הדרכה למשפחה או קבוצות.

לפעמים אמליץ להתחיל במסגרת אינטנסיבית יותר, כמו מרכז יום או מרכז גמילה, ואז אעזור לבחור מקום שמתאים לך. אני מכיר את המסגרות בארץ ולא מעט מסגרות בחו"ל. אני עוזר גם להתכונן ולהיערך לכניסה לגמילה, ואחר כך יכול להישאר מעורב מבחוץ, בעיקר בבנייה ובתכנון של "תוכנית היציאה" ושל הטיפול הממשיך.

מהפגישה הראשונה יוצאים עם שלושה דברים:

• תמונה ברורה יותר של המטרה שלך.
• מתווה ראשוני לטיפול שמתאים לך.
• כיוון חלופי, למקרה שהמטרה תתברר כלא ריאלית. למשל, כשרוצים להפחית ומתברר שצריך הינזרות.

חייבים להפסיק לגמרי?

ממש לא. קודם כול חשוב להגיע. ההפסקה, אם וכשתבוא, תבוא בזמן שמתאים לך: כשזה יבשיל, כשתהיה מוכנות, כשההחלטה תהיה שלך, וכשתהיה תוכנית עם כלים להתמודד עם האתגר. לא עושים את זה לבד.

מי שמגיע לטיפול, באופן קבוע ורציף, בדרך כלל מצליח.כמו שאומרים, שמונים אחוז מההצלחה בחיים זה פשוט להגיע.

אני ממליץ על מסגרת כשאני מזהה שהסיכוי להצליח בטיפול אמבולטורי, כלומר בטיפול שמגיעים אליו מהבית, נמוך מדי.

זה תלוי בכמה דברים: ניסיונות קודמים, רמת המוטיבציה, הכוחות והמסוגלות, ומידת הדחיפות כשיש סכנה מיידית. לפעמים צריך ליווי רפואי צמוד בגמילה הראשונית, וגם זו סיבה.

איזו מסגרת, ואיפה

את סוג המסגרת, סגורה או מרכז יום, קובעים לפי המוכנות להיכנס למסגרת סגורה, חומרת המצב ונסיבות החיים. בין הארץ לחו"ל מחליטים לפי רמת האנגלית והשאלה אם המצב מאפשר טיסה.

אני עובד עם כמה מסגרות בארץ ובחו"ל, בעיקר בתאילנד. אני תמיד מציע יותר מאפשרות אחת, וממליץ על מה שנראה לי מתאים יותר למקרה הספציפי. בכל אלה הרבה תלוי גם בשיקולים כלכליים.

מה אני עושה בכל שלב

• לפני הכניסה

  אני עוזר בהכנה הנפשית, בקשר עם המרכז עצמו, ובהכנת הסביבה לכניסה לטיפול.

• בזמן השהות

  אם מי שבטיפול רוצה בכך, אני בקשר עם הצוות, ואנחנו נפגשים כולנו יחד כדי לבנות את תוכנית היציאה: מה יקרה ביום שאחרי, מבחינת שגרה, מגורים והמשך טיפול.

• אחרי היציאה

  אפשר להמשיך בטיפול אצלי, ואפשר שאכוון לטיפול ממשיך אחר.

מה מפחיד לפני שנכנסים

לפני כניסה לטיפול חוששים מהלא נודע. אלה השאלות שאני שומע, ומה שאני עונה.